משהו חדש קורה בליגת העל, והוא עושה לה טוב. אולי זאת המלחמה שהקשתה להנחית בארץ זרים מאירופה, ואולי זאת מגמה מתוכננת ומכוונת, אבל היא פתחה דלת ענקית לשוק רעב, מוכשר ובעיקר שמח - השוק הדרום אמריקאי. אם פעם זרים מברזיל היו הימור, העונה הם הפכו ללחם והחמאה של הכדורגל הישראלי.
המספרים לא משקרים. לא פחות מ-14 שחקנים מהיבשת הלטינית רוקדים העונה על הדשא שלנו. זה נראה כאילו המורשת שהשאיר כאן ווסלי פטאצ'י, שלקח את מכבי תל אביב על הגב לאליפות, פתחה את התיאבון לכולם.
בבאר שבע לוקאס ונטורה הוא כבר בעל הבית במרכז השדה עונה שנייה ברציפות. מכבי תל אביב הנחיתה את הייטור למרכז ההגנה, וגם בצד האדום של העיר הנחיתו את צ'יקו ולוקאס פלקאו. תוסיפו לזה את נתניה שמתבססת על מתאוס דאבו שסוחב על גבו את התקפת נתניה ולוקאס פראיזו שבספסל.
מתאוס דאבו. מוביל את היהלומים לצמרת (ראובן שוורץ)גם פדראו וברונו רמירז הגיעו לשתי החיפאיות. וזה לא נגמר רק בסלסאו. הקסם הלטיני זולג לכל היבשת. בקריית שמונה, כריסטיאן מרטינס הפנמי ואדריאן אוגריסה הפרואני פורעים שטרות.
אפשר להוסיף לכל הדבר הזה גם עוד חיבור תרבותי ושפתי. המושבה הפורטוגלית הוותיקה, שמתחילה עם מיגל ויטור, הלדר לופס ומיגל סילבה, וגם הריברטו טבארש שנולד במדינה.
מיגל סילבה (אורן בן חקון)אז אולי המלחמה כפתה עלינו את השינוי הזה, אבל אם התוצאה היא כדורגל טכני יותר, שמח יותר והתקפי יותר, אולי כדאי שנפסיק להתגעגע לאירופה, ופשוט נצטרף לקרנבל המשמח של הכדורגל הדרום אמריקאי.