אחרי הזכייה השנייה שלה ברציפות באליפות, נדמה היה ללא מעט אנשים שמכבי ת”א הנוכחית הגיעה לשיא שלה, ומכאן, תתחיל הירידה. התחושה הזאת היא תולדה של סימפטום מוכר אליו הרגיל אותנו “גלגל החיים” של הכדורגל הישראלי – הצלחה שגוררת איתה עזיבות של שחקני מפתח, בניית קבוצה חדשה שלא תצליח להתחבר לכדי שחזור הישגיה וניצול ההזדמנות על ידי היריבות לצמרת כדי להשתלט בחזרה על הפסגה של הכדורגל שלנו.
עונת 2025/26 אמנם רק בחיתוליה, אך כבר עכשיו אפשר להתרשם שלא כך קורה במכבי ת”א הנוכחית. סתיו למקין, יוריס ואן אובריים, ערן זהבי, דור תורג’מן, גבי קניקובסקי, ווסלי פטאצ’י, הרי שאלו ששת שחקני המפתח שעזבו את האלופה במהלך הקיץ הנוכחי, עזיבות משמעותיות שהותירו את התחושה שהצהובים לא יצליחו להשתקם מהן כל כך מהר, מקצועית ובעיקר מנהיגותית. בעוד שהנטייה בכדורגל שלנו היא לחשוב שיש שחקנים שאין להם מחליפים, הקבוצה מקריית שלום מוכיחה שלא רק שיש להם, אלא שהם אפילו יכולים להיות טובים יותר.
האחראי העיקרי לכך הוא מנכ”ל המועדון, בן מנספורד, בשיתוף המנהל הטכני דומיניק פרייס. אם נתמקד במנספורד, הרי שבמשך שתי הקדנציות שלו במכבי ת”א, האנגלי הציב רף חדש של ניהול מועדון כדורגל בריא. וזה לא התחיל מאתמול. גם כשהולכים שנה אחורה, לעזיבתו של פליסיו מילסון, שהיה אולי השחקן הטוב ביותר באליפות של רובי קין ונראה כמו אחד הזרים האיכותיים שהגיעו לכאן בשנים האחרונות, רבים הטילו ספק בכך שהאלופה תמצא מחליף.
פליסיו מילסון. חשבו שלא יהיה לו מחליף. אז חשבו (איציק בלניצקי)אלא שהמחליף הזה הגיע, בדמותו של ווסלי פטאצ’י, שסחף את מכבי ת”א לאליפות נוספת, ויש שיגידו שהיה אפילו טוב יותר מהאנגולי. והרווח? כ-11 מיליון אירו על עמדת הכנף השמאלית בלבד (6 על מילסון ועוד כ-5 מיליון על פטאצ’י אחרי הורדת הסכום שהגיע גם לסנטוס שהחזיקה באחוזים עליו), תוך שבזמן הזה, הצהובים קוטפים שתי אליפויות ורושמים שלוש העפלות רצופות למפעל אירופי.
בכדורגל הישראלי לא לומדים מטעויות, וגדולי הפרשנים ראו בעזיבת פטאצ’י כעזיבה שהאלופה “כבר לא תהיה אחריה כמו שהייתה”, ואז הגיע קרווין אנדרדה, הוונצואליאני בן ה-20, שנרכש תמורת 1.8 מיליון אירו בלבד, ואיש לא יופתע אם בעוד שנה יימכר בסכום פי ארבעה לפחות, בדיוק כמו פטאצ’י. מכבי ת”א מציגה קו ברור ברכש שלה – שחקנים צעירים, לפני השיא, במחירים שפויים, “לסחוט מהם את הלימון”, ולמכור הלאה תוך מקסום רווחים.
קרווין אנדרדה (האתר הרשמי של מכבי ת"א)מבלי להסתכל על יתר הרכש המרשים, קרי שחקן כמו כריסטיאן בליץ’ שנראה כמי שהגיע לכאן בטעות וחלוץ מוכח בליגת העל כמו יון ניקולאסקו, אלא רק על ניהול עמדת הכנף השמאלית של האלופה, אפשר להבין שמנספורד הפך את הניהול לאמנות, כזו שכל מועדון אחר בישראל צריך להסתכל עליה, וללמוד.
עבודה של מנהל מקצועי היא לא דבר שנמדד בעונה אחת, אלא בדרך, או במילה שאנחנו כל כך שונאים כאן בישראל – “תהליך”. לאורך כל התקופה שלו בישראל, מנספורד מצדיק את הבחירה של הבעלים מיץ’ גולדהאר באנשי מקצוע זרים שמגיעים לכאן ונותנים עוד הוכחה לנו הישראלים, שחושבים שאנחנו יודעים הכל, שאנחנו לא יודעים כלום.
שחקני מכבי תל אביב (רדאד ג'בארה)הכתוב הינו טור דעה