נבחרת ישראל באתלטיקה סיימה אתמול (רביעי) מוקדם מהצפוי את אליפות העולם ובאופן מאכזב למדי. רוב הנציגים הישראלים המובילים שיצאו לתחרות העולמית בטוקיו לא עמדו בציפיות וכשלו במטרות שהוצבו להם. אומנם היו כמה נקודות אור, אך האכזבה הגדולה היא בעיקר מהרצים המובילים. ויש תחושת החמצה.
הופעת נבחרת ישראל הסתיימה עם בלסינג אפריפה, שעשה ריצה מאכזבת ב-200 מטר בה הוא סיים באופן מאכזב במקום ה-28 עם זמן של 20.47 שניות. לא ברור מה קרה לאצן הישראלי, שעצר את עצמו במפתיע בסוף המסלול, ואומנם לטענתו הוא חש בכאבים בכף הרגל אך עדיין לא ברור למה הוא לא נתן את כל כולו במטרים האחרונים של הריצה. הוא כבר היה שם הרי. לו היה ממשיך בספרינט עד לקו הסיום, סביר שהיה מעפיל לחצי הגמר.
מאפריפה היו ציפיות גבוהות יותר מהתוצאה הסופית שהשיג. אומנם גורמי המקצוע באיגוד הגדירו את ההעפלה לחצי הגמר כמטרה עבורו, אך גורמים בנבחרת הולנד שבה הוא התחיל להתאמן בשנה האחרונה טענו לפני התחרות שהוא מסוגל וצריך להעפיל לגמר. בשורה התחתונה, בלסינג היה רחוק משיאו האישי ב-200 מטר, שעומד על 19.96 שניות במרחק הזה, תוצאה שהוא לא מצליח לשפר כבר שלוש שנים. עכשיו הוא בנקודה קריטית. מעתה והלאה, בשלוש השנים הבאות, הוא יהיה חייב לגלות שיפור ניכר בריצה החזקה שלו ולהתקרב באמת לשיאו. הוא עוד צעיר והוא עוד ילמד מזה.
בלסינג אפריפה (איגוד האתלטיקה)אדוה כהן רשמה עונה אדירה ושיפרה את שיאה האישי בתחרות ה-3,000 מכשולים עם ריצה נהדרת ושיפור ניכר לתוצאותיה, כך שעמדה בציפיות ממנה. אלא שהאתלטית עדיין רחוקה מהטופ העולמי ולא הצליחה להעפיל לחצי הגמר, למרות זאת. בשנה האחרונה העבודה שלה הייתה יעילה ויסודית, והיא במגמת שיפור כללית.
בניגוד אליה, יונתן קפיטולניק אכזב בתחרות הקפיצה לגובה. אחרי שחזר מפציעה ארוכה ופספס את המשחקים האולימפיים בפאריס 2024, הקופץ הצעיר לא הצליח לעבור רף של 2.25 מטר בשלוש קפיצות ועבר למעשה רק 2.21 מטר באליפות העולם בטוקיו. בעקבות זאת, הוא לא הצליח להעפיל לגמר וסיים רק במקום ה-14 את התחרות, בניגוד לציפיות כי המטרה שלו הייתה לעלות לגמר ושם אולי גם לרשום הישג יוקרתי. אומנם קפיטולניק שיפר את שיאו האישי העונה, אחרי שהצליח לעבור 2.31 מטר בינואר, אבל הגיע עייף לסיומה והיה רחוק משיאו.
ובכל זאת, נקודת האור הייתה הופעתו של איימרו עלמיה, שסיים במקום הרביעי בריצת המרתון. בדרך כלל מדובר במרתוניסט שהיה לפי ההיררכיה בנבחרת ישראל במקום השלישי או הרביעי, כך שאפילו לא יצא לאולימפיאדת פאריס, אבל הפעם הוא גנב את ההצגה וסיים ראשון מבין הישראלים שהשתתפו באירוע.
איימרו עלמיה (איגוד האתלטיקה בישראל)זו הייתה אחת מריצות המרתון המשוגעות ביותר מבין אליפויות העולם שהיו לאורך ההיסטוריה, ריצה שהסתיימה בדרמה גדולה, ועלמיה גם יודע שהיה פה פספוס. על אף שזה הישג השיא בקריירה שלו, אם הוא היה שם לב שהחבורה המובילה פורצת קדימה בספרינט והיה מצטרף אליה - אולי גם ישראלי היה חלק מהדרמה. במובן מסוים, הוא שילם על חוסר הניסיון שלו במעמדים הללו.
איימרו קיווה להחזיק עם שלושת המובילים והוא אכן רץ לצידם את רוב הדרך בגבורה, אבל הם ברחו לו מוקדם מידי - וכשהוא הבין את זה, כבר לא הייתה לו היכולת להגיב באמת. המקום הרביעי באליפות העולם הוא הישג ברמה גבוהה, במיוחד כאשר הוא היה במרחק של שניות ממדליה. עצם זה שעלמיה ואיילה סיימו בטופ 7 בעולם, זה הישג יוצא מן הכלל לנבחרת ישראל ואין ספק שהם שייכים לרמות הגבוהות, אבל המקום הרביעי הוא המקום הכי מעצבן שיש. בשנה האחרונה איימרו עלמיה בן ה-35 סיים רביעי באליפות אירופה ורביעי באליפות העולם, כל כך קרוב למדליה בתחרות גדולה.
ואולי הפספוס הגדול יותר הוא ששני הרצים המובילים בנבחרת לא היו חלק מהדבוקה המובילה עד הסוף, אחרי שמארו טפרי פרש באמצע המרתון בגלל פציעה ולגשאו איילה לא נותרו כוחות לפרוץ קדימה בסיום הריצה הארוכה כך שסיים שביעי. הם הגיעו אחרי הכנות ארוכות וטובות, אך משהו לא עבד בזמן אמת. אותו דבר אפשר לומר גם על לונה סלפטר שפרשה באמצע התחרות ואכזבה, בעוד שמאור טיורי רצה חכם וסיימה במקום ה-23 אליו כיוונה.
מארו טפרי (רדאד ג'בארה)הכוכבים של הנבחרת לא הגיעו בכשירות מלאה. אומנם המרתוניסטים היו מוכנים לתנאים בטוקיו אחרי מחנות אימונים באיטליה וביפן - וראו שגם גשאו איילה וגם איימרו עלמיה בלטו לטובה במוכנות שלהם לתנאים, לעומת שאר הרצים האחרים - אבל גם לונה סלפטר וגם מארו טפרי סחבו פציעות שהשפיעו עליהם.
לגבי מארו טפרי, במקטע האחרון באימון האחרון באיטליה הוא התחיל להרגיש כאב בשריר הירך האחורי, פציעה טורדנית שהוא סחב במשך שבועיים גם במחנה האימונים ביפן. סגן אלוף העולם לשעבר היה בספק לריצת המרתון באליפות העולם הנוכחית, אך החליט לנסות את מזלו בכל זאת ולזנק כרגיל. אחרי 15 ק״מ טפרי חש באי נוחות בשריר ואחרי 35 ק״מ הבין שאין לו מה לחפש בריצה כי הכאבים הגבילו אותו והוא כבר איבד ערך ספורטיבי משום שנותר מאחור.
גם לונה סלפטר סבלה מכאב באזור הברך ולכן פרשה באמצע. זו פציעה קלה ונקודתית שהציקה לה בשנה האחרונה, ככל הנראה בשריר פנימי שמחובר לאזור הברך, אבל הפציעה עד כה לא גרמה לה לעצור באימונים או בתחרויות. לכן המרתוניסטית המובילה יצאה לריצה וגם רצה לפי ההנחיות, עד שבשלב מסוים הרגישה שהפציעה בברך מגבילה אותה ונעצרה.
לונה סלפטר (רדאד ג'בארה)בשנה האחרונה נבחרת המרתון של ישראל עברה לעבוד בשיטה שונה. אחרי אולימפיאדת פאריס 2024, באיגוד הבינו כי זה לא בהכרח עושה טוב לרצים המובילים כל עוד הצוותים המקצועיים באיגוד מקבלים שליטה מוחלטת. המרתוניסטים הישראלים כבר לא מתאמנים ביחד כנבחרת, אלא לכל אחד יש מאמן אישי משלו. לדוגמה, איימרו עלמיה וגשאו איילה מלווים על ידי מאמנים באתיופיה, כך שהם שוהים לתקופות ארוכות יותר שם עם קבוצות ריצה שהם מכירים.
באיגוד החליטו לשחרר את החבל. יחד עם זאת, הם עדיין מגיעים למחנות אימונים של הנבחרת, בהכוונה וייעוץ של המאמן דן סלפטר, כך שבהתכנסויות הוא עוזר ותורם להם מניסיונו. כך לדוגמה, המרתוניסטים התייצבו למחנה האימונים של הנבחרת באיטליה כדי שתהיה להם את יכולת לשלב בין שהייה בגובה לאימונים בחום, ושם כל אחד התאמן בתנאים הללו לפי התוכנית האישית שלו. זה נותן להם שקט נפשי והם אחראים לעצמם, משהו שהיה חסר לאתלטים בקמפיין האולימפי הקודם. כולם חיים עם זה בשלום.
אחרי ההופעה המאכזבת יחסית בטוקיו, בנבחרת ישראל צריכים להסיק מסקנות להמשך. חשוב לציין כי האתלטים רק בתחילתו של הקמפיין האולימפי ללוס אנג׳לס 2028 ויש עוד שלוש שנים של עבודה, אבל התוצאות של הכוכבים המובילים לא משביעות רצון. יש דור איכותי באתלטיקה הישראלית וחבל שהוא לא בא לידי ביטוי בבמה הגדולה מכולן, אחרי שטפרי, סלפטר וקפיטולניק לא סיפקו את הסחורה. בחזרה לארץ יש תחושת החמצה קלה.
יונתן קפיטולניק (איגוד האתלטיקה בישראל)