עלייתה של טלסטאר לליגה הבכירה בהולנד היא סוג של נס. גם בליגה השנייה היה לה התקציב הנמוך ביותר, כ-2.5 מיליון אירו, ומדובר במועדון צנוע במיוחד. עד כמה צנוע? ב-2013, לרגל חגיגות יום הולדתה ה-50, הצליחה טלסטאר לארגן משחק חגיגי רק מול עירוני קריית שמונה שהזדמנה לאזור במסגרת מחנה טרום העונה. התוצאה הייתה 0:7 לקריית שמונה, וזה עבר מתחת לרדאר בישראל כי היריבה נתפסה כזניחה לחלוטין.
השביעייה הזו העמידה אתגר לא שגרתי עבור "לוח התוצאות" באצטדיונה הקטנטן של טלסטאר. הגרשיים אינם מקריים כאן כי מדובר בלוח מיוחד ביותר. זהו עמוד ענק, עם ווים בשני הצדדים. על ווים אלה תולים סל דגים מקש על כל שער שמובקע - משמאל עבור טלסטאר המארחת, ומימין עבור הקבוצה האורחת. איך תולים שבעה סלי דגים מצד אחד? לא לגמרי ברור. מעניין כיצד פתר אז את הסוגיה ירון סחונאקר, מתנדב עם תסמונת דאון שאחראי על הלוח בכל משחקי הבית. הוא דמות אהובה מאוד בקרב האוהדים, והלוח עצמו מפורסם ברחבי הולנד כולה – הוא חלק מהאווירה שהופכת את טלסטאר למועדון קאלט.
סלי הדגים מרמזים על אופיו של המקום. טלסטאר מייצגת שתי עיירות שנמצאות כ-20 קילומטרים ממערב לאמסטרדם - ולסן ואיימיידן שהיא נמל חשוב. האזור הזה התבסס כלכלית על דייג, וגם על מפעלי פלדה שהתבררו לימים כמזהמים במיוחד ונסגרו. כיום הוא סובל משפל, וחלק לא מבוטל מהתושבים נדדו לעיר הגדולה. לחלקם יש אפילו מנוי למשחקיה של אייאקס, אבל הם שומרים אמונים גם למועדון הקטן בעל השם המיוחד - הרי אין עוד קבוצת כדורגל בעולם שקרויה על שם לוויין.
לוח התוצאות של טלסטאר מראה 1:4 (מערכת ONE) (מערכת ONE)טוב, זה נכון רק חלקית. רוב ההולנדים בטוחים שטלסטאר קיבלה את שמה בזכות לוויין ששוגר לחלל חודשים ספורים לפני שהמועדון הוקם ב-1963 במסגרת איחוד בין שתי היריבות האזוריות – סטורמפוגלס ו-VSV. בפועל, על שם הלוויין קראו לספינת דייג חביבה שנבנתה באותם ימים בדיוק במספנה בה התקיימו השיחות על המיזוג. הנוכחים אהבו את השם של הספינה והחליטו לקרוא כך למועדון החדש.
במקביל, היה צריך למצוא כינוי למועדון שהוקם. VSV, ששיחקה בתלבושת אדומה, כונתה בזמנו האריות האדומים. הקבוצה החדשה בחרה בחולצות הלבנות, ומישהו זרק רעיון לקרוא לה האריות הלבנים. הם גאים מאוד בכך, וקמע בדמות אריה לבן מכוער במיוחד מתרוצץ ביציעים במשחקי הבית. ההתחלה הייתה מרגשת מבחינתו, כי הוא חווה 12 שנים תמימות בליגה הבכירה, החל מ-1964.
נשיא המועדון לשעבר פיטר דה וארד טוען שזו הייתה קבוצה של חברים ששתו ביחד בפאב וגם שיחקו כדורגל ביחד. שמות גדולים לא היו שם, כי לא היה כסף להחתים אף שחקן מוכר מחוץ לעיירות המדוברות. לפעמים התמזל מזלם להביא בהשאלה כדורגלנים קצת יותר מוכשרים, וכך היה עם לואי ואן חאל שחתם ב-1977 כאשר היה קשר אלמוני למדי. איש לא ידע אז שהוא יהפוך לאחד המאמנים המובילים בעולם. העניין הוא כי דווקא איתו ירדה טלסטאר לליגה השנייה, ולא הייתה אמורה לשוב לעולם.
לואיס ואן חאל. גם לו יש עבר בטלסטאר (רויטרס)כמעט ללא כסף, כאשר רוב חברי ההנהלה עובדים בהתנדבות, טלסטאר לא הציבה לעצמה מטרות לא מציאותיות. השאיפה המרכזית הייתה לחזק את הקהילה ולהוות מקור לגאווה ללכידות חברתית. האקדמיה העניקה תעסוקה לילדים המקומיים, וטלסטאר מטפחת גם קבוצת נשים מקומית. שחקנים מקומיים מקבלים תמיד עדיפות, ואנתוני קוריאה הוא סמל חשוב. המגן הימני, שגדל באזור, הצטרף לטלסטאר בגיל 14, בילה בה את כל הקריירה על הדשא, הפך לעוזר מאמן כאשר תלה את הנעליים ב-2016, ולפני שנה קיבל את תפקיד המאמן הראשי על מנת לחזק את הזהות המיוחדת של המועדון.
מי היה מאמין שהוא יצעיד את טלסטאר לעלייה סנסציונית כבר בעונתו הראשונה בתפקיד? למען האמת, זה בכלל לא היה על הפרק, והקבוצה שמחה להיות במרכז הטבלה במשך רוב העונה. אלא שהיא השיגה תוצאות טובות לקראת סיומה, דורגה במקום השביעי - ולפי חוקי הליגה השנייה בהולנד, זה העניק לה כרטיס לפלייאוף. שם היא הדהימה את כל היריבות, ובגמר הכניעה את ווילם טוויי כדי להוריד אותה ולתפוס את מקומה בפסגה. מועדון שנקרא על שם לוויין ניצח מועדון שנקרא על שם מלך.
רוב האוהדים בהולנד לא שמעו עד עכשיו על אף שחקן טלסטאר, אבל בכל זאת מכירים שם אחד היטב - רונאלד קומאן. ליתר דיוק, רונאלד קומאן ג'וניור, ומדובר דווקא בשוער. בנו של הבלם האגדי, ואחיינו של ארווין קומאן, כבר בן 30, ומעולם לא שיחק עד כה בליגה הראשונה. האב הג'ינג'י הגאה אמר אחרי העליה: "זה היום הכי גדול למשפחה שלנו, כמעט כמו זכייה בליגת האלופות. לא רציתי לבוא לצפות בגמר מהיציע, כי אז הזרקורים היו מופנים אלי, ומגיע לרונאלד לקבל את כל תשומת הלב".
רונאלד קומאן ג'וניור (IMAGO)מאמן הנבחרת צפוי לבקר כעת בתדירות גבוהה הרבה יותר באצטדיונה של טלסטאר, והוא כבר יודע שאין שם יציע VIP. למעשה, בקושי יש משהו שניתן להגדיר כיציע נורמלי. כל האצטדיון מכיל כ-4,200 מקומות, והוא נראה מיושן באופן קיצוני. באחת הפינות שלו אפילו ניתן לראות מהדשא בנייני עץ ישנים. צריף אחד קטן שימש פעם את הנהלת המועדון, ולאחר מכן הוסב לחנות מזכרות. בית נוסף הוא בכלל בית ספר מקומי למוסיקה, שאין לו קשר כלשהו למועדון - הוא פשוט עמד שם מאז ומתמיד.
היציע המזרחי הוא "המשודרג" מכולם. הוא הוקם מחדש לפני כ-15 שנה, ובאותו זמן נבנה גם יציע דרומי קטנטן במיוחד, המכונה בעיירה קופסת נעליים. הכוונה המקורית הייתה לשכן בו את האוהדים השרופים ביותר של המועדון, אבל בתום שנה הם החליטו שאינם רוצים להיות מאחורי השער כי בקושי ניתן לראות משם את המתרחש. אז הם הוחזרו ליציע הגדול, וליציע העמידה הדרומי נשלחו מאז אוהדי קבוצות החוץ. רק המחשבה על כך שאוהדי אייאקס, פיינורד ואיינדהובן עלולים להידחס לשם בעונה הבאה מעלה חיוך ציני על פני כל מי שמכיר את המקום.
באופן משעשע, היציע הצפוני גרוע אפילו יותר. הוא הושכר לפני מספר שנים באופן זמני, אך מצבו כה ירוד שהחברה שהביאה אותו כלל לא רצתה לקבלו בחזרה. מושבי הפלסטיק העתיקים שמותקנים בו התייבשו מזמן בשמש, והם נשברים לרסיסים אם כדור פוגע בהם במקרה. ברוב המשחקים עד כה, הוא כלל לא היה בשימוש כי טלסטאר התקשתה למלא את האצטדיון בליגה השנייה. במשחקים רבים, היא אף את זייפה את מספר הצופים כלפי מעלה למספר החשוב ביותר מבחינת האוהדים - 1963, שנת הקמתה של הקבוצה.
אחד מיציעי העידוד באצטדיונה של טלסטאר (IMAGO)ואולם, כעת הכל משתנה ב-180 מעלות. כל 1,600 המנויים לעונה הבאה שהוצאו למכירה נחטפו תוך שעות ספורות, ונותרה עוד רשימת המתנה ארוכה. החגיגות בכיכר המרכזית של איימיידן היו נלהבות ביותר, וכל האזור מחכה בקוצר רוח לחוויה הבלתי צפויה. החזרה לבמה המרכזית אחרי היעדרות בת 47 שנה לא הייתה רלוונטית גם בחלומות הפרועים ביותר, אבל עכשיו היא הפכה למציאות, ובטלסטאר החלו בהכנות הבהולות.
בהתאחדות לא בטוחים שיאשרו ליציעים מאחורי השערים להיפתח לקהל בליגה הראשונה, אבל יש דאגה גדולה הרבה יותר. עד כה, שיחקה טלסטאר על משטח מלאכותי, ולפי התקנות דרוש דשא אמיתי בליגה הבכירה. עלות ההחלפה בלוח זמנים מצומצם מאוד נאמדת ביותר ממיליון יורו, כלומר כמחצית מהתקציב כולו. בעונה הבאה יקבל המועדון תוספות נדיבות מזכויות השידור, אבל עדיין מדובר בהוצאה כבדה, בעוד ההנהלה התחייבה לא לאבד את הקשר עם המציאות ולשמור על איזון תקציבי.
בינתיים, אחרי החגיגות הגדולות הגיע גם טרגדיה. ימים ספורים אחרי העלייה הלך לעולמו פטר זונטייס בן ה-82, האוהד מספר אחת של הקבוצה שליווה אותה לכל המשחקים מאז הקמתה, ניגן על גיטרה ובחצוצרה, הנהיג, שילהב והיה הדמות החשובה ביותר. הוא היה ראוי מכולם להיות שם בעונה ההיסטורית, אך כעת היא תוקדש גם לזכרו – כך הבטיחו כולם בהלוויה שנערכה ביום רביעי. יולאנדה, כפי שהוא כונה, יוזכר בכל פעם בה יונף סל הדגים לציון השער שתכבוש טלסטאר. כמה אלה יהיו מול האימפריות של הולנד? הפסימיים יגידו שלא הרבה, אבל אולי מצפה ללוויין המופלא הזה נס נוסף.