אחרי שזכה בגביע העולם במוסקבה ביולי 2018, עמד סמואל אומטיטי לצד חברו הטוב אנטואן גריזמן בעמדת הראיונות. "מה השלב הבא?" שאל גריזו בצחוק. "אני הולך להיות אלוף אירופה", השיב הבלם המאושר, וזה היה אתגר הגיוני עבור כוכב בן 24 שהרגיש בנסיקה בשנה מושלמת.
למונדיאל הגיע אומטיטי בתנופה. הוא היה שותף בכיר לזכייה של ברצלונה בדאבל, באנקר בהרכב לצד ג'רארד פיקה שזכה להערכה עצומה מצד המאמן ארנסטו ואלוורדה. עוד לפני הנסיעה לרוסיה, העניק לו המועדון הקטלוני הארכת חוזה עד 2023, עם סעיף שחרור של חצי מיליארד אירו ושכר נדיב בגובה כ-12 מיליון יורו לשנה לפני בונוסים. בבארסה חששו במידה רבה של צדק כי הופעותיו באותו קיץ היו עשויות למשוך עניין מצד קבוצות פרמייר ליג, במיוחד מנצ'סטר יונייטד שסימנה אותו כיעד מרכזי, ורצו להבטיח כי הצרפתי העוצמתי יישאר בקאמפ נואו לשנים ארוכות.
ואכן, אומטיטי זהר במונדיאל ההוא. שיתוף הפעולה עם רפאל וראן במרכז ההגנה היה פנטסטי, ובחצי הגמר מול בלגיה הוא אף התכבד לנגוח פנימה את השער היחיד בתחילת המחצית השנייה. גריזמן הגביה לעברו כדור קרן, אומטיטי הקדים את מרואן פלאיני, הכניע את טיבו קורטואה ופצח בריקוד משועשע. מאחר והייתה לו תרומה קריטית לכך שרומלו לוקאקו, אדן הזאר וקווין דה בריינה לא הצליחו לכבוש מהעבר שני, הוא נבחר לשחקן המצטיין במגרש, והמאמן דידייה דשאן העיד כי כלל לא בטוח שצרפת הייתה עוברת את השדים האדומים בלעדיו.
פוגבה, ז'ירו וגריזמן חוגגים עם אומטיטי (רויטרס)גם הגמר היה נפלא מבחינתו. 5 שנים קודם לכן, הוא היה שחקן מפתח בנבחרת צרפת עד גיל 20 במהלך המונדיאל בטורקיה, אבל הורחק בחצי הגמר מול גאנה והחמיץ את הגמר עצמו. את מדליית הזהב הוא קיבל בכל מקרה, כמובן, אבל תחושת הפספוס הייתה חזקה. הפעם, בגמר גדול פי כמה, הוא היה בלוז'ניקי, והשיחה המבודחת עם גריזמן הדגישה עד כמה שאיפותיו היו גדולות להמשך. הוא רצה להמשיך לזכייה ביורו 2020. הוא השתוקק גם להוביל את ברצלונה לזכייה בליגת האלופות. רוב הקריירה היה עדיין לפניו – או כך, לפחות, הוא חשב.
בפועל, הקריירה הזו נגמרה מעשית שם. על הפרישה הכריז אומטיטי אתמול, אך ב-7 השנים שחלפו מהערב הקסום הוא בעיקר סבל, בעיקר פיזית. הפציעה בברכו חיסלה את הסיכוי של אומטיטי להפוך לאחד הבלמים הגדולים בדורו, והפכה אותו לסוג של שחקן עבר כבר מזמן. כל ניסיונותיו להחלים עלו בתוהו, וכאשר הסתכל לאחור הוא הבין היטב כי הקריב את עצמו למען ההשתתפות במונדיאל. בזמן אמת, הוא לא העריך שהסיכון כה גבוה. גם כעת, בהודעה על כך שתלה את הנעליים, הוא דאג להדגיש: "אני לא מצטער על דבר". האם זה באמת היה שווה? כל אחד רשאי לענות לפי ראות עיניו.
טוען שהוא לא מצטער על כלום. אומטיטי (אינסטגרם)העניין הוא כי אומטיטי נפגע בברכו מספר שבועות לפני המונדיאל, והצוות הרפואי של ברצלונה המליץ עקרונית על ביצוע ניתוח שהיה מונע ממנו ליטול חלק בטורניר. הבלם לא היה מוכן לוותר על ההזדמנות, העדיף טיפול שמרני הרבה יותר, ובפועל נסע לרוסיה כאשר אינו כשיר לחלוטין. הוא התגבר על כאבים בכל 6 המשחקים בהם היה על הדשא. "כולנו ידענו על כך", סיפר בדיעבד דשאן, שסמך עליו ללא עוררין למרות הכל. המאמן העריך לא רק את האיכויות המקצועיות של הבלם, אלא גם את נחישותו, אבל בשורה התחתונה גם לו יש חלק מסוים במה שהתרחש לאחר מכן.
כי במשחקים אלה, בהם נתן את המקסימום מול יריבות חזקות מאוד, הוחמרה הפציעה, וברכו של אומטיטי מעולם לא חזרה לעצמה. בברצלונה לא אהבו, בלשון המעטה, לראות את מצבו הבריאותי של הכוכב שחתם זה עתה על חוזה ארוך טווח. במשך שנתיים, מאז הוחתם מליון ב-2016 תמורת 25 מיליון אירו, הוא כונה "הקיר", והיה שחקן יעיל מאוד שהרוויח שכר נמוך יחסית. ואז, דווקא אחרי הזכייה במונדיאל, הוא הפך לפצוע תמידי בשכר עתק. הטיפולים והניתוחים לא הועילו, וככל שחלף הזמן החמיר גם מצבו הנפשי של אומטיטי, בעוד יחסיו עם ההנהלה נהרסו.
נתן את המקסימום, החמיר את הפציעה. אומטיטי (IMAGO)כאשר נחשף עומק הבעיות הכלכליות של ברצלונה, והתברר שיש לה קושי אמיתי להחתים שחקנים חדשים בהתאם לתקנות הליגה, הופעל על אומטיטי לחץ מסיבי מאוד לעזוב. ניסיונותיו של המועדון למכור אותו עלו באופן טבעי בתוהו, כי אף אחד לא רצה להשקיע בשחקן לא כשיר ולשלם לו סכומים לא סבירים. גם הרעיון הביזארי לבטל את החוזה תוך ויתור על השכר נתקל בסירוב מוחלט מצד השחקן, שהאמין כי יוכל לחזור לאיתנו בסופו של דבר. לאור זאת, דאגה ההנהלה להשחיר את תדמיתו בתקשורת, להגדירו כחמדן ורודף בצע שמתעקש לקבל כסף שלא מגיע לו. הוא היה השעיר לעזאזל – לא היחיד, אך אחד הבכירים שבהם.
יחס אומלל מסוג זה לא מגיע לאף אחד, גם אם היה במועדון כעס על הבחירה המקורית של אומטיטי לסכן את ברכו. היה כאן אלמנט של שיסוי האוהדים בכדורגלן, ורגע השפל התרחש במשחק ההכנה מול יובנטוס בקיץ 2021, כאשר המאמן רונאלד רומאן התכוון לשלב את אומטיטי כמחליף, וביטל זאת לאור שריקות הבוז הצורמות שהופנו לעבר הבלם מהקהל. "רציתי להרגיש מוערך. במקום זאת הייתי מדוכא במשך שנים. הייתה תחושה של חוסר אמון, והבנתי שאף אחד לא תומך בי יותר", סיפר אומטיטי. בהמשך, יחס האוהדים כלפיו החמיר עוד יותר, כאשר נחתם חוזה חדש על 2026 תוך פריסת השכר על מנת להקטין את התשלומים השנתיים. אומטיטי ויתר על חלק מהכסף בעסקה הזו, אך היא עדיין שווקה לתקשורת כאילו דרש יותר מדי.
סמואל אומטיטי מאוכזב (La Liga)לא קשה להזדהות עם הבלם במצב מסוג זה. מאידך, התוצאה הסופית מגלה כי חלומו לחזור להיות כדורגלן צמרת לא היה מציאותי בשום אופן. את האהבה שהייתה חסרה לו הוא קיבל בלצ'ה, כי במועדון הצנוע מדרום איטליה לא רגילים שאלופי עולם לובשים את מדיו. אומטיטי הגיע לשם בהשאלה בעונת 2022/23, ושותף ב-25 משחקי ליגה, אך לא היה יציב מספיק. באותו קיץ, בוטל סופית חוזהו בבארסה, והוא חתם בליל בתקווה לצאת לדרך חדשה לגמרי.
החוזה נחתם לשנתיים, ואומטיטי אפילו דיבר על השאיפה לחזור לנבחרת, בה שיחק לאחרונה ב-2019. זה היה מופרך בתום 5 משחקים בלבד, שבו הבעיות הקשות בברכו, הוא עבר ניתוח ולא שיחק מאז. אחרי שנה וחצי מחוץ למגרשים כלל, הגיעה אתמול ההודעה שפירושה השלמה עם המציאות. בגיל 31 בלבד, אומטיטי באמת הפך לשחקן עבר.
מבחינת אוהדי ברצלונה שעדיין זועמים עליו, זה קרה מאוחר מדי. מנגד, אוהדי נבחרת צרפת יעדיפו לזכור אותו כגיבור הגדול של קיץ 2018 ואת הנגיחה לרשתו של קורטואה. מקומו בספרי ההיסטוריה מובטח בזכות המונדיאל הזה, אבל באופן פרדוקסלי הקריירה הייתה יכולה להיות טובה הרבה יותר לו היה מעדיף לוותר עליו.
מקומו בספרי ההיסטוריה מובטח. סמואל אומטיטי (IMAGO)