קשה מאוד למצוא את העיתוי המושלם לעזיבה. היום, במבט לאחור, ברור לכולם כי הארכת החוזה של מוחמד סלאח בליברפול הייתה שגויה. הוא היה צריך לסיים את דרכו באנפילד בקיץ שעבר, על תקן הגיבור הבלתי מעורער של אליפות מזהירה. הוא היה מלך השערים בפרמייר ליג עם 29 כיבושים ומלך הבישולים עם 18 כאלו. אפשר היה להיפרד בשיא, להשאיר טעם של עוד ולחתום את הקדנציה המופלאה עם גיליון התנהגות כמעט מושלם.
אבל מי ראה זאת עד בפרספקטיבה הזו? כאשר רמז סלאח בתחילת 2025 שהוא עשוי לחפש אתגר חדש, האוהדים היו מזועזעים. הם ביקשו מהנהלת המועדון לעשות את המקסימום כדי להשאיר את האליל שלהם - בכל מחיר ובכל תנאי. המאמצים נשאו פרי, והקיצוני המצרי הושב על כס המלכות באמצע האצטדיון כדי לבשר על כך שחתם עד 2027. "היו לי כאן 8 שנים נהדרות, ואני מקווה להשלים אותן ל-10", הוא הצהיר. זה לא יקרה, כי העונה הנוכחית הייתה עגומה, קל וחומר בסטנדרטים שלו. שום דבר לא יכול להרוס את המורשת שלו, אבל החודשים האחרונים בכל זאת פגמו בה.
מוחמד סלאח על כס המלכות (האתר הרשמי של ליברפול)“אני לא צריך להילחם על המקום שלי, כי הרווחתי אותו”
התלונות הפומביות המפורסמות של סלאח בתחילת דצמבר, אחרי המשחק בלידס בו נותר מחוץ להרכב בפעם השלישית ברציפות ולא שותף כלל, הסעירו את הממלכה במשך זמן מה. זו הייתה התפרצות חריגה ובלתי נסבלת. "אני לא צריך להילחם כל יום על המקום שלי כי הרווחתי אותו", הכריז המצרי. "קיבלתי הרבה הבטחות בקיץ, אבל אני על הספסל, ואי אפשר לומר שהם עומדים במילתם", הוא קבע.
הוא סבר שהישגי העבר מקנים לו מעמד מיוחד. הוא חשב שלא ימדדו אותו על סמך כושרו הנוכחי, וכי השכר השבועי בגובה 400 אלף ליש"ט בשבוע מעניק גם חסינות מביקורת. הוא טען ש"זורקים אותו מתחת לגלגלי האוטובוס", אך בפועל היה מוכן לזרוק לשם את הקבוצה כולה, ובעיקר את המאמן ארנה סלוט.
ההולנדי טיפל במשבר באופן אופטימלי, וקיבל גיבוי מוחלט מהמועדון. סלאח סבר שיערער את מעמדו של הבוס, אך בפועל דווקא חיזק אותו. הכוכב הושעה מהמשחק מול אינטר בליגת האלופות, בו ניצחה ליברפול בלעדיו, ואז הוחזר – וסלוט שידר מאז עסקים כרגיל. הוא אף החזיר את הכוכב להרכב אחרי אליפות אפריקה, והרוחות נרגעו. לפרשה לא היו השלכות הרסניות בטווח הזמן המידי. עם זאת, הכתובת הייתה על הקיר מאז.
מוחמד סלאח מתוסכל (רויטרס)בעוד היכולת הלכה והתדרדרה, לא היה כל טעם להמשיך את הקריסה בעונה הבאה. ליברפול צריכה להיבנות מחדש סביב כוכבים חדשים וצעירים. סלאח מפנה את הבמה, וההודעה על כך צולמה בביתו ולא באנפילד. כס המלכות לא היה בתמונה. הוא חזר לכיסא רגיל.
התפוקה ירדה משמעותית
עדיין יש לו הברקות, כמובן. קסם לא נעלם בבת אחת, והמצרי מסוגל לבצע מהלכים מרהיבים. השער לרשת וולבס היה פנטסטי. בגומלין מול גלאטסראי בשמינית גמר ליגת האלופות הוא סיפק בישול אופייני להוגו אקיטיקה והבקיע בבעיטה אופיינית עוד יותר לפינה הרחוקה. אלא שהיציבות כבר לא שם. בעונה שעברה אפשר היה לסמוך על סלאח כמעט בכל משחק.
העונה זה ממש לא המצב, והתפוקה ירדה דרמטית. 5 שערים יש לו בפרמייר ליג, 10 בכל המסגרות. הוא לא מתפקד על תקן מושיע, ולעתים קרובות אף מפריע לליברפול למצוא סגנון נכון ויתר ולשלב טוב יותר את פלוריאן וירץ. זה לא משבר רגעי. סלאח מעבר לשיאו לקראת יום הולדת 34, וסביר מאוד שלא יחזור לרמה שהציג אשתקד.
מוחמד סלאח נאבק (IMAGO)כדורגלנים יודעים להקשיב לגופם. כאשר שקל במהלך העונה שעברה לעזוב את ליברפול בקיץ 2025, הבין סלאח שזו הייתה העונה הגדולה האחרונה שלו. מה מנע ממנו ללכת עם הרעיון עד הסוף ולפרוש כאלוף? יש כאן מגוון שיקולים, ולא קל לעזוב מקום בו אתה מרגיש כה אהוב ורצוי. חשוב גם לדאוג למשפחה, וסלאח העיד כי בתו הייתה מאושרת מההחלטה להישאר כי לא רצתה להיפרד מחברותיה לכיתה. יש גם היבט כלכלי, אם כי לסלאח לא תהיה בעיה להרוויח שכר דומה אם יחליט לחתום בסעודיה או ב-MLS. אבל יש גם סוגיה חשובה נוספת - ליגת האלופות.
החשבון הלא סגור מליגת האלופות
בפרמייר ליג הייתה העונה שעברה קרובה לשלמות מבחינתו, אבל באירופה זה היה סיפור אחר לגמרי. והרי ליגת האלופות חשובה מאוד עבור סלאח. העובדה כי זכה בה פעם אחת בלבד לא פשוטה לעיכול. זכורה מאוד הפציעה שלו בגמר ב-2018 בגלל התיקול של סרחיו ראמוס. ליברפול נכנעה אז לריאל מדריד, וגם ב-2022 ניצחו הלבנים את האדומים בגמר. סלאח הניף את הגביע ב-2019, אז דייק בפנדל בגמר מול טוטנהאם, אבל זה לא מספיק. החלום לסיים את הקריירה באנגליה עם זכייה נוספת במפעל היה משמעותי.
בעונה שעברה, נדמה היה כי זה אפשרי. ליברפול סיימה את שלב הליגה עם מאזן מושלם, ולנוכח יכולתה בפרמייר ליג היו שהגדירו אותה כפייבוריטית גם בצ'מפיונס ליג. לו היה מצעיד את האדומים לדאבל מיוחד, ייתכן כי סלאח היה מכריז על עזיבה, למרות המחאות של בתו. ייתכן שהוא היה לפחות ממתין עם ההחלטה להאריך את החוזה עד הגמר. אחרי הכל, מה כבר יכול להיות טוב יותר? אלא שזה לא קרה כי פריז סן ז'רמן הדיחה את האדומים כבר בשמינית הגמר.
מוחמד סלאח עושה סלפי עם האוהדים (רויטרס)התסריט היה לא שגרתי. במשחק הראשון בפארק הנסיכים שלטה סן ז'רמן ללא עוררין, אך נתקלה בהצגה מעולה של אליסון בין הקורות, והאורחת גנבה ניצחון 0:1 בדקות הסיום. בגומלין באנפילד דווקא היו חניכיו של סלוט טובים יותר, אבל לא הבקיעו - ועוסמאן דמבלה הבקיע הכדי להעניק לסן ז'רמן 0:1 משלה ולהשוות את התוצאה בסיכום. בדו קרב הפנדלים דייק סלאח, אך הוא היה השחקן היחיד של ליברפול שלא פישל. דרווין נונייס וקרטיס ג'ונס החמיצו, והשאיפות התפוגגו באופן דרמטי. זמן קצר לאחר מכן, החוזה הוארך, ואחת המטרות הייתה ברורה לגמרי. בזמן שנותר לו רצה סלאח לזכות בליגת האלופות בכל זאת.
אז מול גלאטסראי הוא הבקיע את שערו ה-50 במפעל, וזה לא דבר של מה בכך. כעת הוא נחוש לשפר את המאזן, והיריבה שעומדת בדרכו מוכרת מאוד. זו שוב פ.ס.ז’, הפעם ברבע הגמר. ביום רביעי יחזור סלאח לפארק הנסיכים, אולי למשימה האחרונה שלו במדים האדומים - כי הגביע האנגלי כבר לא רלוונטי. בשבת הודחה ממנו ליברפול בידי מנצ'סטר סיטי במשחק מביך למדי מבחינתה, עם תבוסה 4:0 בעוד סלאח החמיץ אפילו את ההזדמנות לצמק את התוצאה בפנדל.
סלאח מחמיץ את הפנדל מול מנצ'סטר סיטי (רויטרס)לא כך הוא רצה להתכונן לביקור בבירת צרפת, אבל זה מה יש. וזו ההזדמנות לשנות את המומנטום בכל זאת. כי אם תזכה ליברפול בליגת האלופות כנגד כל הסיכויים, יתברר שהעזיבה של סלאח בכל זאת תתרחש בעיתוי נפלא.