ממבט ראשון, ההחלטה למכור את לואיס דיאס לבאיירן מינכן עשויה להרגיש קצת מוזרה מצד ליברפול. אחרי הכל, הקיצוני הקולומביאני סיפק זה עתה עונה אישית טובה מאוד בדרך לזכייה באליפות. הוא הבקיע שיא אישי של 13 שערי פרמייר ליג, ותרומתו למשחק הקבוצתי הייתה חשובה, הן באגף השמאלי בו הוא רגיל לתפקד, והן כחלוץ מרכזי כאשר המאמן ארנה סלוט בחר לשבצו שם. בעקבות מותו הטרגי של דיוגו ז'וטה, עלתה חשיבתו של דיאס ברוטציה בשני תפקידים אלה, אותם היה מסוגל למלא גם הפורטוגלי. בגיל 28, הוא רחוק מאוד ממיצוי, והיה יכול להביא תועלת לא מבוטלת באנפילד גם בעונה הבאה.
ואולם, אם מסתכלים על התמונה הרחבה יש הגיון לא מבוטל בהחלטה לקבל תמורתו סכום גבוה כאן ועכשיו. חוזהו של דיאס היה אמור להסתיים בקיץ 2027, כלומר ערכו היה יורד משמעותית מאוד כבר בעוד שנה. הקולומביאני לא היה מעוניין להאריכו, וכל הניסיונות לעשות זאת עלו בתוהו לאור דרישות השכר הגבוהות שלו. בהקשר זה, ליברפול נוהגת לשמור באדיקות על המסגרת ולא לפרוץ אותה עבור שחקנים שניתנים להחלפה. אפשר לחרוג כאשר מדובר במוחמד סלאח או וירג'יל ואן דייק, גם כאשר הם מתבגרים, אבל דיאס נמצא בכל זאת בקטגוריה אחרת. הוא "רק" כוכב ולא סופרסטאר. ואם כבר מדברים על זה, ליברפול ידעה להיפרד בזמן הנכון לדעתה גם מסופרסטארים.
כאן יש להזכיר את סאדיו מאנה, שעשה את הדרך מאנפילד לאליאנץ ארנה לפני 3 שנים. הסנגלי היה חיוני עבור ליברפול הרבה יותר מאשר דיאס. בפועל, הוא היה הכוכב השני בחשיבותו בחוד אחרי סלאח, ובמשך תקופה מסוימת אפילו גדול יותר מהמצרי. הוא היה הלב הפועם של הקבוצה, ועזיבתו הייתה קשה לא רק מקצועית, אלא גם מנטלית. הייתה תחושה של סוף עידן כאשר מאנה נפרד מהקבוצה אותה הגדיר במובנים לא מעטים, אבל ההנהלה סברה שזה הדבר הנכון לעשות. כאשר ראו האוהדים את הצלילה המהירה של הסנגלי במינכן, לא הייתה ברירה אלא להסכים שהמהלך הזה הצדיק את עצמו בדיעבד.
סאדיו מאנה (רויטרס)לפעמים כדאיות העסקה ברורה מאוד, כמו במקרה של פיליפ קוטיניו שנמכר לברצלונה והתרסק בהדרגה. לפעמים זה טריוויאלי פחות, כמו במקרים של פאביניו וג'ורג'יניו ויינאלדום. ולפעמים הפרידה נעשית בהסכמה הדדית כאשר החוזים של שחקנים אהובים מגיעים לסיומם, כמו במקרה של רוברטו פירמינו. כך או כך, ליברפול לא חוששת להתחדש. בדיוק להיפך, היא עושה זאת בחדווה, ומאמינה שתמיד עדיף להשקיע בצעירים. כל שחקן שנמכר ברווח גדול הוא ברכה, ודיאס בהחלט עונה על ההגדרה.
הקולומביאני הוחתם באנפילד מפורטו בינואר 2022 תמורת 45 מיליון יורו, והכניס המון התלהבות ותשוקה מהרגע הראשון. הוא היווה אלטרנטיבה למאנה באגף השמאלי, אפשר ליורגן קלופ להסיט את הסנגלי בתדירות גבוהה יותר למרכז הרחבה, ובפועל סלל את הדרך למכירתו לבאיירן בחלוף חצי שנה. האנרגיות שלו היו חשובות לא רק עם הכדור אלא גם בלעדיו, ולא היו טענות אליו מבחינת משמעת טקטית. הוא אף התאקלם במהירות בחדר ההלבשה, והמאמן הגרמני טען כי מעולם לא ראה שחקן שמחייך יותר באימונים. גם ביציעים חייכו כאשר ראו את ביצועיו, ודיאס היה שחקן דרום אמריקאי טיפוסי במובן הטוב של הביטוי. תמיד טוב כאשר יש בסגל שחקן לא צפוי, שמסוגל להמציא תרגילים מיוחדים, לעבור כמה שחקני הגנה על שטח קטן ולייצר מצבי הבקעה מכלום.
לואיס דיאס (IMAGO)זו הסיבה בגללה באיירן מוכנה להשקיע בו כעת 75 מיליון אירו. בליברפול נהנו ממנו במשך יותר משלוש שנים, וכעת מוכרים אותו במחיר גבוה הרבה יותר לקבוצה שמעוניינת לייעד לו תפקיד חשוב יותר ולשלם לו שכר גבוה הרבה יותר. שני השיקולים האלה משכו מאוד את דיאס. למרות שאהב מאוד את ליברפול, הוא הרגיש לא מוערך מספיק מבחינה מקצועית וכלכלית. העובדה כי ההנהלה לא הייתה מעוניינת להעניק לו חוזה ארוך טווח בתנאים משופרים גרמה לו לחפש אופציות חדשות. הוא השתוקק לבחון את עצמו בליגה חדשה, להיות בה כוכב משמעותי יותר, ועל באיירן הוא שמע בוודאי כמה עצות טובות מחברו חאמס רודריגס, שבילה שנתיים באליאנץ ארנה בהשאלה מריאל מדריד.
דיאס לא היה האופציה הראשונה של באיירן, בין היתר בשל עלותו הגבוהה. הבווארים ניסו לחזר אחרי ניקו וויליאמס, אבל הוא פלרטט עם ברצלונה ואז האריך את החוזה בבילבאו. היו גם גישושים בכיוונו של ברדלי באקולה הנהדר, אך הוא נשאר בסן ז'רמן. בינתיים, היה ברור כשמש שעמדת הקיצוני השמאלי דורשת חיזוק מיידי. לירוי סאנה סירב לחתום על חוזה חדש ועבר כשחקן חופשי לגלאטסראיי, לתדהמתם של אוהדים שאף שחררו במקביל אנחת רווחה. סרג' גנאברי יכול עקרונית לשחק משמאל, אבל קינגסלי קומאן נותר כשחקן הטבעי היחיד במשבצת זו, ולאור נטייתו של הצרפתי להיפצע פשוט אי אפשר לסמוך עליו לאורך זמן. בינתיים, הכסף שיועד להחתמתו של פלוריאן וירץ נותר בקופה כי הכוכב הגרמני העדיף את ליברפול, והוחלט שניתן לבזבז חלק נכבד ממנו כאן ועכשיו.
פלוריאן וירץ (ליברפול)מפתה להקביל את העסקה הזו להבאתו של מאנה, אבל יש נקודות שוני בולטות. הסנגלי הוחתם אז בצל עזיבתו של רוברט לבנדובסקי לברצלונה, והיה אמור על הנייר לרשת אותו ככוכב המוביל של באיירן בחוד. התפקיד הזה לא היה נכון עבורו, גם אם הדבר החמיא לו, והאכזבה היתה מהירה גם בגלל פציעה. לדיאס מיועד התפקיד הכי מתאים, והוא גם ממש לא אמור להיות הסקורר המוביל של הקבוצה כאשר הארי קיין בהרכב. משימתו המרכזית היא לספק תחמושת לאנגלי, ואת זה הקולומביאני ישמח מאוד לעשות. על הנייר, הסיכוי להפוך לפלופ נמוך, והשאלה המהותית היא עד כמה ההצלחה תהיה גדולה. דיאס יכול להיות שחקן הרכב יעיל ומהנה, אבל מסוגל עקרונית גם לנסוק לרמה של אחד הטובים ביותר באירופה אם הכל יתחבר.
העניין הוא כי גם בתסריט הוורוד ביותר עבור דיאס בגרמניה, ליברפול לא אמורה להצטער. קודי גאקפו יקבל בינתיים את האשראי באגף השמאלי באנפילד, וייתכן שהשילוב שלו עם מילוש קרקז לאורך הקו עשוי להיות יעיל ועוצמתי. גם הוגו אקיטיקה, הרכש היקר מפרנקפורט, יכול לשחק באגף במידת הצורך. את הכסף שקיבלו האדומים עבור הקולומביאני הם יוכלו להשקיע בחיזוק הסגל – עכשיו, בינואר או בעוד שנה. ייתכן וכולם יהיו מרוצים בסופו של דבר מהמהלך, ודיאס אף עוזב את אנפילד בעיתוי טוב כאלוף. אם וכאשר הוא יחזור למרסיסייד במדי באיירן בליגת האלופות, סביר שהקהל יקבל אותו בזרועות פתוחות, כי זה מה שמגיע לו.
לואיס דיאס (IMAGO)