רפאל וראן, אחד מהבלמים הטובים אי פעם בריאל מדריד ונבחרת צרפת (93 הופעות בין-לאומית) הכריז רשמית על פרישה לפני כמעט חודש. בקיץ הוא חתם בקומו האיטלקית בדרך לאתגר מרגש, אך אחרי סדרה של בעיות פיזיות הוא בחר לסיים את הקריירה המקצוענית שלו, והיום (רביעי) העניק ראיון נרחב ב’לאקיפ’ על מנצ’סטר יונייטד, רגע הפציעה, ריאל מדריד, נבחרת צרפת ועוד.
“בתחילת העונה האחרונה שלי ביונייטד, כבר אמרתי לעצמי שהייתי רוצה לסיים שם את הקריירה”, פתח וראן. “זה לא קרה והקיץ היה מלא באירועים, חיפשתי משהו מיוחד וכך מצאתי את קומו, המשפחה עמדה לבוא לאיטליה, אבל כשנפצעתי ב-11 ביולי, ידעתי מיד שהכל נגמר”, התוודה הבלם לגבי המשחק האחרון שלו כשחקן, שהיה נגד סמפדוריה בגביע האיטלקי, שם הברך כבר לא יכולה הייתה לסבול.
בלם העבר של ריאל המשיך: “עיקמתי את הברך השמאלית, העובדה שזו הייתה השמאלית הייתה סימן חזק מידי עבורי, אם היא אומרת שהיא עייפה, אני צריך להקשיב לזה, כי בשלוש השנים האחרונות נפצעתי רק בימנית. האיזון בין הנאה להקרבה כבר לא היה מאוזן יותר”.
רפאל וראן, רצה לפרוש ביונייטד (רויטרס)כבר בגיל 17 רפאל וראן הגיע לבלאנקוס, ומההתחלה זכה לגדול בהגנה לצד בלמים גדולים כמו סרחיו ראמוס או פפה: “עשיתי הכל קצת יותר מהר מהאחרים, היה לי מזל להגיע למועדון שנתן לצעירים זמן ללמוד ברמה מאוד גבוהה ולהתבגר פיזית. מה שהם עשו במשך השנים – איתי, ואלוורדה, ויניסיוס ורודריגו, זה יוצא דופן. המועדונים הגדולים צריכים להעתיק את ריאל”.
וראן המשיך: “כשאני מגיע לנבחרת, אני סותם את הפה ולומד לעשות כל מה שצריך כדי להופיע. לקח לי שנים להוכיח שאני ברמה גבוהה בלי להיות מגן מיושן, הייתי מהיר ולקח לי זמן להעריך את זה. כשהדברים לא הלכו טוב, הייתי שברירי. מונדיאל 2018? אין דומה מזה, אבל זה לא היה פשוט בהתחלה. ז’וזה מוריניו? אני למדתי ממנו המון, הוא התחיל משהו עצום ואנצ’לוטי הצליח להמשיך. למרות שעשינו דברים שלא תמיד הסכמנו איתו, הוא הגן עלינו תמיד”.
בהמשך, פרש מהנבחרת לאחר המונדיאל בקטאר עם הפסד בגמר לארגנטינה: “עדיין הייתי טוב פיזית, אבל רציתי להאט. הרגשתי בבירור את חילופי הדורות ובגיל 29 הרגשתי לפעמים לא בקצב. יש לי שלושה ילדים ורציתי לחלוק איתם זמן. הבת שלי נולדה יום אחרי קלאסיקו ולמחרת נסענו לגרמניה, הבן שלי חי את הרגעים האלה בלי אמא שלו שהייתה במרפאה ובלי שהייתה איתי, זה כאב לי”.
השחלה מהילד: מרסלו לא האמין שזה קורה לו