דויד ראיה ישחק הערב (רביעי) לראשונה בסנטיאגו ברנבאו. כמעט בגיל 30, שוער ארסנל יגשים את החלום הכי מיוחד שלו ושל משפחתו, כי ריאל מדריד הייתה ונותרה האהבה שלהם. זה נכון במיוחד לגבי האב, מיגל ראיה, שכאוהד שרוף של המועדון הלבן, העביר את התשוקה הזו לכל בניו. "אבא ושני האחים הגדולים עודדו את ריאל, ולא הייתה לי שום ברירה, אחרת פשוט היו זורקים אותי מהבית", סיפר בזמנו דויד בהומור מסוים. וכך, למרות שנולד בברצלונה ובילה את ילדותו לא הרחק מקאמפ נואו, הוא ממש לא רואה את המפגש ברבע גמר ליגת האלופות כקלאסיקו פרטי. נהפוך הוא – מדובר בביקור במבצר של אלילו.
כי כאשר גדל בבית בו דיברו רק על ריאל, העריץ ראיה את איקר קסיאס. השוער האגדי היה המודל שלו לחיקוי. "הוא הגיבור שלי. הסתכלתי על האינסטינקטים שלו, על הזינוקים החתוליים, על ההילה סביבו. הוא ידע להציל את הקבוצה עם הדיפות מטורפות", טוען כוכב התותחנים. השאיפה הכי חשובה הייתה לשחזר את פועלו ולו במעט, וללבוש את מדי נבחרת ספרד והבלאנקוס.
אז לנבחרת הוא הגיע, ואפילו הוכתר לאלוף אירופה וקיבל את מדליית הזהב ביורו 2024, בו ישב על הספסל ונטל חלק במשחק אחד בסיום שלב הבתים. בריאל הוא ככל הנראה כבר לא ישחק, אבל ביכולתו לחגוג באצטדיונה בכל זאת, על חשבונה. ארסנל באה עם יתרון 0:3 מהמשחק הראשון, ומשימתו של ראיה תהיה למנוע מהיריבה להוסיף עוד קאמבק מפואר לאוסף. אלופת אירופה המכהנת הרי מתמחה בכך, ובארסנל ממש לא מזלזלים ביכולתה לעשות זאת שוב גם אחרי שדקלאן רייס כבש צמד בבעיטות חופשיות מושלמות בשבוע שעבר.
דויד ראיה ודקלאן רייס (רויטרס)הקשר היקר, שלא הבקיע בכדורים הנייחים כלל עד הערב הקסום והסנסציוני, גרף כמובן את כל הכותרות, אבל גם לראיה היה חלק חשוב. הוא שמר על רשת נקיה, ועצר בין היתר את קיליאן אמבפה כבר במהלך הראשון של ההתמודדות. לו הצרפתי היה מבקיע, כל התסריט היה שונה לחלוטין, אבל ראיה שמר על קור רוח, כאילו הוא רגיל לשחק במעמדים כאלה כבר מזמן. בפועל, זו עונתו השנייה בלבד בצ'מפיונס ליג, והדרך לתהילה הייתה ארוכה וממש לא שגרתית. ראיה מעולם לא שיחק במועדון ספרדי, והמתין עד גיל 26 כדי להגיע לליגה הבכירה באנגליה.
את המסע הוא החל בגיל 15, בזכות שיתוף פעולה מוזר למדי. פעם איתרו הסקאוטים של בלקבורן מגן צעיר בשם הוגו פרננדס ששיחק בקורנייה, מועדון קטנטן בפרבר הדרומי של ברצלונה. השחקן עצמו נכשל, אבל המועדונים חתמו על הדרך על הסכם במסגרתו נשלחו שחקני נוער של קורנייה למבדקים בבלקבורן. שוערים לא נוסו בדרך כלל, אך ראיה היה הראשון – והוא דווקא הרשים מאוד את מאמני הנוער של בלקבורן בזכות משחק הרגל המשובח שלו. אז האנגלים הציעו לו להצטרף לאקדמיה, והנער, שאהב מאוד לצפות בפרמייר ליג, הבין שזו הזדמנות בלתי חוזרת. בקטלוניה איש לא הסתכל לכיוונו, והוא אפילו לא היה בהרכב בשכבת גילו בקורנייה. המשפחה תמכה בהחלטה האמיצה, וראיה יצא אל הלא נודע.
דויד ראיה (רויטרס)מי היה מאמין שהוא יישאר שם עד עכשיו, במשך יותר מעשור? למרות הגעגועים למשפחה ולקשיי ההתאקלמות, הפגין ראיה התמדה. הוא האמין תמיד כי מחשבות חיוביות מביאות בסופו של דבר לתוצאות חיוביות, והשתדל מאוד לשמור על אופטימיות. בשלהי 2014, כאשר היה רק 19, שלחה אותו בלקבורן להשאלה בשורות סאות’פורט בתחתית הליגה החמישית. הספרדי הוציא הרבה כדורים מהרשת במשחקיו הראשונים, אבל אהב את ההרפתקה ולמד ממנה. הוא חזר לבלקבורן עם המלצות חמות מאוד, ואפילו קיבל מספר משחקים בהרכב בליגת המשנה – אלא שזה לא החזיק מעמד.
במשך יותר משנתיים ישב ראיה על הספסל, ורק ירידה של בלקבורן לליגה השלישית ב-2017 פתחה עבורו את הדלת. הוא סייע לקבוצה לעלות בחזרה מיד לאחר מכן, ובעונת 2018/19 הרשים את תומאס פרנק, שרק החל אז את הקדנציה בברנטפורד. הדני העריך את הדרך בה יודע הספרדי להתחיל התקפות ולנהל משחק מאחור, והחליט כי הוא יתאים לפרויקט שלו, שמבוסס על הנעת כדור. 3 מיליון ליש"ט שולמו באותו קיץ, והספרדי הצטרף לקבוצה עם שאיפות לעלות לפרמייר ליג.
תומאס פרנק (רויטרס)העניין הוא כי הוא עצמו הרס את התקווה הזו במשחק הגדול ביותר. ברנטפורד סיימה שלישית, העפילה לגמר פלייאוף העלייה מול פולהאם בוומבלי הריק בצל מגיפת הקורונה, ושם – בהארכה, אחרי 90 דקות מאופסות – ספג ראיה שער אומלל במיוחד מכדור חופשי. הוא ציפה להגבהה, יצא רחוק מקו השער, ג'ו בראיין הבחין בכך ושלח בעיטה יומרנית ממרחק רב, וזה היה הסוף. למזלו של השוער, גיבה אותו פרנק באופן מלא, וראיה גילה שוב חוסן מנטלי. העונה שלאחר מכן הייתה טובה עוד יותר, וברנטפורד עלתה ב-2021, באיחור אופנתי, אל הליגה הבכירה. כמעט עשור אחרי שעזב את הבית בקטלוניה, השיג ראיה את המטרה למענה הגיע לממלכה.
מאז, אפילו פציעה בברך בעונת הבכורה בטופ לא עצרה את הנסיקה. ראיה הוכיח את עצמו כאחד השוערים הטובים בליגה, ברנטפורד תקעה יתד והפכה לקבוצת מרכז טבלה עם שאיפות גדולות יותר, ולואיס אנריקה זימן את אותו לסגל במקום דויד דה חאה. בספרד בקושי ידעו על קיומו לפני שראו את שמו ברשימה, אבל למדו להכיר ולהעריך אותו – וכך נסע ראיה כשוער משנה למונדיאל האחרון בקטאר. באותה תקופה כבר קושר שמו למועדוני צמרת. טוטנהאם ראתה בו יורש אפשרי להוגו לוריס, מנצ'סטר יונייטד סברה גם היא שהוא מסוגל להחליף את דה חאה, אבל ארסנל הייתה היעד המועדף בזכות מאמן השוערים הקטלוני, איניאקי קאניה, שעבד איתו בברנטפורד.
דויד ראיה (רויטרס)על הנייר, היה זה מהלך לא טבעי במיוחד כי לתותחנים היה שוער ראשון קבוע בדמותו של ארון ראמסדייל. אלא שהמאמן מיקל ארטטה חשב שדרוש שדרוג בעמדה, וראיה סומן כאופציה הנכונה בזכות יציבותו וניהול המשחק – הרי אפילו יורגן קלופ טען כי הספרדי יכול היה לשחק כפליימייקר לו היה רוצה. הרעיון שווק לתקשורת כיצירת תחרות לראמסדייל, אך בפועל הספרדי הדיח אותו תוך זמן קצר בתחילת העונה שעברה. לא כל האוהדים אהבו את זה, אבל גם הספקנים שוכנעו כאשר ראיה הפך אשתקד לגיבור הגדול בשמינית גמר ליגת האלופות. המפגש הכפול מול פורטו, בו הצטיין ראיה, הגיע לדו קרב הפנדלים, והספרדי עצר בזינוקים נהדרים שתי בעיטות.
התותחנים עלו בזכותו לרבע הגמר לראשונה מאז 2010, אבל הפסידו שם לבאיירן מינכן – וכך נמנע המפגש מול ריאל מדריד בחצי הגמר. הפעם הדייט עם הקבוצה האהובה של משפחת ראיה יצא כבר ברבע הגמר, כאשר מעמדו השתדרג עוד יותר. אחרי שהחתימה אותו בהשאלה לעונתו הראשונה, מימשה ארסנל את האופציה להחתימו תמורת 30 מיליון ליש"ט, בעוד ראמסדייל הועזב לסאות’המפטון, עמה ירד ליגה. הופעותיו של ראיה עלו מדרגה גם בהשוואה לעונה שעברה, והוא עשה כותרות גדולות במיוחד כאשר שמר על 0:0 מול אטאלנטה בשלב הליגה של ליגת האלופות עם הצלה כפולה מהסרטים. הספרדי הדף את הפנדל של מתיאו רטגי, ואז הספיק איכשהו לזנק לכיוון השני כדי לעצור את נגיחת ההמשך של החלוץ.
דויד ראיה הודף (רויטרס)אלה רגעים שמחזקים עוד יותר את הביטחון העצמי, וראיה מאמין שזו יכול להיות העונה שלו. הוא הכריז כי דרוש ניצחון על ריאל במשחק הראשון בשבוע שעבר, וכך אכן היה, בתוצאה שעלתה על כל הציפיות. כעת הוא מגיע לביקור מולדת כדי להשלים את העבודה, וניסיון העבר מלמד כי אפילו אם ריאל תצליח להשוות את התוצאה בסיכום, לטיבו קורטואה לא יהיה יתרון מול ראיה בפנדלים. באצטדיון המזוהה עם קסיאס, זה הזמן שלו לתת את ההצגה המכוננת.
האם ברצלונה בדרך להישג היסטורי?