קאררס בדרך להפוך מסיפור שולי לסמל בריאל

יש רגעים בכדורגל שגדולים מהמגרש עצמו. כאלה שלא נמדדים במספרים, אלא בתחושת החשמל שעוברת ביציע. בשביל אלברו קאררס, המגן בן ה-22, הלילה ההוא הגיע כשהכדור חצה את קו השער של ולנסיה ועשה את דרכו אל הרשת העליונה של אגירסבלאגה. באותו רגע, הילד שגדל בצפון גאליסיה הפך לסמל חדש בסנטיאגו ברנבאו.

זה היה משחק חלומי. ריאל מדריד של צ’אבי אלונסו דרסה את ולנסיה 0:4 במשחק מושלם מכל בחינה, משחק שבו קיליאן אמבפה וג’וד בלינגהאם הובילו את החגיגה, אבל מי שגנב את ההצגה היה דווקא המגן השקט, זה שמאז הקיץ הפך לשם קבוע בהרכב. קאררס, בחור צנוע שמעדיף לדבר על עבודה קבוצתית, הוסיף את חתימתו האישית עם שער מהסוג שמזכירים דורות קדימה.

הכדור חזר מהרחבה אחרי ניסיון פריצה של רודריגו, וקאררס הגיע כמו טיל. במבט אחד אל השער ובבעיטה אחת לפינה העליונה, הוא הותיר את השוער חסר אונים. הברנבאו רעד, לא רק מהגול, אלא מהתחושה שמשהו נולד. “לא הייתי בלחץ לכבוש”, אמר בצניעות אחרי המשחק, “אבל כשזה קורה כאן, זה פשוט קסם”.

תוך דקות הפך השער לשיחת היום ברשתות. אוהדים מכל העולם השוו אותו לבעיטות הפראיות של רוברטו קרלוס, אחרים נזכרו במרסלו. אבל קאררס לא נסחף למחמאות. “אלה שמות גדולים”, השיב, “אני רק מנסה לעזור לקבוצה”. דווקא הפשטות הזו, יחד עם היכולת המרשימה על המגרש, הפכה אותו לחביב האוהדים.

השער לא היה רגע חד פעמי. הוא היה סמל לעונה שמסתמנת כהתבגרות אמיתית. מאז שהגיע מבנפיקה ליסבון בקיץ, קאררס הפך לשחקן מפתח במערך של צ’אבי אלונסו. המאמן הבאסקי ראה בו משהו כבר באימונים הראשונים, קור רוח, חכמת משחק, ובעיקר רעב. “הוא תחרותי, ממושמע ויודע לבחור נכון בכל פעולה”, אמר עליו המאמן.

אלברו קאררס עם צ'אבי אלונסו (IMAGO)

אחרי ששחקנים כמו מרסלו ורוברטו קרלוס הלהיבו בעשורים האחרונים באגף, הסגנון ההתקפי של ריאל בצד שמאל נקטע למספר שנים עם הגעתו של פרלאן מנדי, מגן מצוין מבחינה הגנתית, אך מוגבל מאוד בחיבור למשחק ההתקפה. פראן גארסיה, שמאמנו צ’אבי אלונסו מאמין בו מאוד, מהווה סוג של פתרון ביניים, אך מתקשה לשמור על יציבות. מהסיבה זו בדיוק החליטה ריאל מדריד בקיץ האחרון ללכת על מהלך גדול ולרכוש מגן שיוכל להחזיר את הסגנון ההתקפי המזוהה עם העמדה. העסקה לא הייתה זולה, 50 מיליון אירו שולמו לבנפיקה בעבור החזרתו של בוגר מחלקת הנוער של המועדון שעזב בעבר כדי לחפש דקות משחק.

היכולת של קאררס להשתלב בכמה עמדות, מגן שמאלי, בלם שלישי או אפילו קשר אחורי, הפכה אותו לאחד השחקנים הרב גוניים ביותר בסגל. אלונסו משתמש בו לעיתים קרובות כחלק מקו של שלושה, כשהוא עולה קדימה ויוצר יתרון התקפי. זהו השדרוג שריאל חיפשה בעמדה שבה פרלאן מנדי לא הצליח לספק יציבות.

אחרי פתיחת עונה צנועה ודרבי קשה מול אתלטיקו, שבו נמתחה עליו ביקורת, קאררס ידע לחזור ולסגור פיות. הוא היה מצוין בקלאסיקו מול ברצלונה, שם נטרל לחלוטין את לאמין ימאל, והמשיך את המומנטום עם הופעה עילאית מול ולנסיה. מאז, גם הספקנים הגדולים ביותר מודים: יש לריאל מדריד יורש טבעי באגף השמאלי.

לאמין ימאל ואלברו קאררס (רדאד ג'בארה)

מול ולנסיה קאררס נתן שיעור כפול: גם בהגנה וגם ביצירת משחק. הוא הוביל את ריאל מדריד בכל הקטגוריות המרכזיות, חילוצי כדור (12), תיקולים מוצלחים (3), מסירות מדויקות (83) וגם מסירות בשליש האחרון (38). הנתון של ה-xG שלו עמד על 0.02 בלבד, כלומר הבעיטה הבלתי צפויה ההיא יצרה לבדה את יתרת ה-0.98. כשאין לספרדי שטח לתמוך באגף, הוא נוטה להיכנס לאמצע כדי לייצר יתרון מספרי ולסייע בבניית ההתקפות.

כך הגיע לנתונים יוצאי דופן: מול ולנסיה היה מעורב ב-122 מהלכים, 16 יותר מבלינגהאם. העקביות הזו ניכרת לאורך העונה כולה: הוא השחקן שנגע הכי הרבה בכדור בריאל מדריד (1,184 פעמים), מסר הכי הרבה מסירות (883) וגם הוביל במסירות מדויקות לשטח (791). בלה ליגה, רק פדרי מקדים אותו בשלושת הנתונים האלה.

המשחק מול ולנסיה הוכיח שקאררס כבר התבסס לגמרי בהרכב ריאל מדריד, והפגין גם חוסן מנטלי לאחר המכה שספג בדרבי מול אתלטיקו. באותו ערב הכל הלך הפוך, הוא היה חלש, ריאל הפסידה, והביקורת לא איחרה להגיע. אבל מאז הוא התאושש במהירות: הציג הופעה טובה מול יובנטוס, הצטיין מול ברצלונה כשהשבית לחלוטין את לאמין ימאל, וכעת השלים הופעה מושלמת מול ולנסיה.

מייצר יתרון מספרי בהתקפות. אלברו קאררס (IMAGO)

ההצלחה במדריד פתחה בפניו גם דלתות חדשות. בספרד מדווחים כי שמו של קאררס נמצא ברשימת ההרחבה של נבחרת ספרד לקראת משחקי הידידות הבאים, וכי המאמן לואיס דה לה פואנטה שוקל לזמנו לסגל המורחב למונדיאל 2026. כרגע קודמים לו מארק קוקורייה ואלכס גרימאלדו, אך אם תתאפשר הרחבת הסגל ל-30 שחקנים ,כפי ששוקלת פיפ"א, הוא עשוי למצוא את עצמו על המטוס לארה"ב.

בינתיים, הוא ממשיך לשמור על פרופיל נמוך. “לא חשבתי על זה בכלל”, אמר כשנשאל על הסיכוי ללבוש את המדים האדומים. “הדבר היחיד שמעניין אותי הוא להמשיך לשחק טוב ולנצח עם ריאל מדריד”. האמת, קשה להתווכח איתו, כשאתה בן 22 ומבקיע שער שמזכיר את רוברטו קרלוס, אולי באמת עדיף לתת למעשים לדבר.

יזומן לנבחרת? אלברו קאררס (IMAGO)

המגמה סביב המגן ברורה. ככל שהעונה מתקדמת, קאררס הופך ליותר מרכזי בסיפור של ריאל מדריד. הוא מסמל משהו מרענן, שילוב בין טכניקה מודרנית לאופי עקשן, בין ביטחון עצמי לצניעות.  הדרך שעבר לא פשוטה: מהאקדמיה של ריאל, דרך מעבר לבנפיקה, שם שידרג את משחקו, ועד החזרה אל הבית הגדול בלבן. היום, כששמו מתנגן ביציעים של הברנבאו, הוא יודע שכל הקשיים היו שווים את זה.

במדריד אוהבים לדבר על שושלות, די סטפנו, ראול, מרסלו, ראמוס. אף אחד עוד לא יודע אם קאררס יצעד בשביל הזה עד הסוף, אבל הלילה שבו ירה את הכדור לחיבורים נגד ולנסיה אולי היה הצעד הראשון בדרך לשם. כשעזב את המגרש, מחיאות הכפיים ליוו אותו לכל אורכו. הקהל קרא בשמו, והחיוך שלו אמר הכל: נער שחלם לגעת בכדור הזה בברנבאו, ועכשיו הוא חלק משמעותי מהקבוצה הלבנה.

לא סתם עוד שחקן. קאררס (IMAGO)