זה ניצחון, אבל לא כזה שמרגיע, כי חסרה איכות

בעקבות ה־83:89 על בסקוניה, ניצחון חשוב שמעלה את המאזן אבל ממש לא מעלים את סימני השאלה. בפרק החדש של פודקאסט מכבי תל אביב בכדורסל עם משה ברדה, לי נוף ורועי לוין, דיברנו על הפער הגדול בין התוצאה לבין היכולת, ועל כך שגם אחרי ערב חיובי, ברור שמכבי תל אביב של העונה הנוכחית עדיין סובלת מחוסר כישרון ביחס לטופ של היורוליג. זה ניצחון, אבל לא כזה שמרגיע.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו הוא ההתקדמות היציבה של טי ג’יי ליף, שהופך בהדרגה לאחד מנקודות האור היחידות בסגל. ליף מתחיל לספק תרומה התקפית עקבית ומשחק חכם, אבל ההצלחה האישית שלו רק מחדדת את הבעיה הבאה: חוסר העומק. גם מול בסקוניה היה ברור שמכבי קצרה ברוטציה, מתקשה לייצר פתרונות מהספסל, והעומס על השחקנים המרכזיים הולך וגדל.

דיברנו גם על החיפוש אחר מנהיג. השבוע שוב ראינו קבוצה ללא היררכיה ברורה – אין שחקן אחד שמוביל, שמייצר כיוון, שמציב סדר. מכבי נראית יותר כמו אוסף חלקים מאשר כמו קבוצה עם זהות, והדבר מורגש במיוחד ברגעי לחץ.