"זו הזדמנות שאסור בשום אופן לפספס", אמר העיתונאי דריו סנטה קרוס כאשר שמע על השכר שיקבל בריאן קרבאלי בבית"ר ירושלים – 250 אלף אירו לעונה. הסכום הזה גבוה באופן משמעותי ביותר ממה שהרוויח עד כה, אך זו גם ההשקעה היחידה של ברק אברמוב בבלם הרכש החדש. קרבאלי מגיע לבירה בהעברה חופשית אחרי שחוזהו בדפורטיבו פאסטו בוטל בהסכמת שני הצדדים, והדבר סלל את דרכו של הקולומביאני לליגת העל.
החלטתה של דפורטיבו פאסטו לוותר עליו אינה טריוויאלית. רק לפני חצי שנה חשקה טנריפה להביאו על מנת שיעזור במאבקי ההישרדות בתחתית הליגה השנייה, אך דפורטיבו פאסטו סירבה בתוקף. כעת הקבוצה מהאיים הקנריים ירדה לליגה השלישית, והמועדון הקולומביאני כבר לא מעוניין בקרבאלי. האיש שהיה שחקן מפתח מבחינתה לאורך 2024, איבד את המוניטין בחודשים הראשונים של 2025, בילה חלק נכבד מהמשחקים על הספסל, וערכו צנח בעיני ההנהלה. זה בהחלט עוזר לבית"ר מבחינה כלכלית, אך פחות מעודד מבחינה מקצועית.
אחרי הכל, דפורטיבו פאסטו היא קבוצה צנועה יחסית בקולומביה. היא זכתה באליפות אחת בתולדותיה אי שם ב-2006, והמטרה המרכזית שלה בדרך כלל היא הישרדות. בסגל הזה, נחשב העונה קרבאלי לשחקן ספסל. "אנדרס אלרקון, חויסה אוסה ולואיס קאיסדו היו לפניו בסדר העדיפויות בקרב הבלמים, והמועדון מעוניין גם לקדם שני שחקנים צעירים מהאקדמיה. הפציעה של קאיסדו איפשרה לקרבאלי להיות על המגרש במחזורים האחרונים, אבל קשה לומר שהאוהדים עצובים לראות אותו עוזב. לא ממש אכפת להם. הם העריכו את ההשקעה שלו, אבל יודעים שיש בלמים טובים ממנו", מספר סנטה קרוס.
זה לא אומר שהקדנציה של קרבאלי מאז הצטרף לדפורטיבו פאסטו לפני שנה וחצי הייתה גרועה. רחוק מכך. צריך רק להכיר את סגולותיו ומגבלותיו על מנת להבין במי מדובר ולהתאים את הציפיות למציאות. "במונחי הליגה הקולומביאנית, קרבאלי הוא בלם בינוני. הוא חזק פיזית, יודע להשתמש בגוף האתלטי שלו. הוא גבוה, ומשחק הראש שלו טוב יחסית. עם זאת, הוא מתקשה מול שחקני התקפה זריזים וטכניים. חלוץ מוכשר עובר אותו ללא בעיות מיוחדות, מה גם שקרבאלי לא מהיר במיוחד. יש לו מסירה לא רעה, והוא משתדל לנווט את המשחק מאחור, אבל לפעמים לוקח על עצמו יותר מדי. במצבים כאלה הוא שוגה בקבלת ההחלטות, מאבד ריכוז ויכול להיות מגושם מדי", אומר סנטה קרוס.
בריאן קרבאלי (משמאל) (IMAGO)מאבד ריכוז ומגושם מדי? יש שיגידו כי התיאור הזה התאים בזמנו לדויד לואיז. ובכן, הבלם הברזילאי של צ'לסי לשעבר היה המודל לחיקוי של קרבאלי בנעוריו. בראיון הראשון לתקשורת ב-2016, סיפר הקולומביאני: "תמיד הערצתי אותו, ובעזרת העבודה הקשה אני מקווה להיות טוב יותר ממנו. הוא טכני, בטוח בעצמו, אגרסיבי, מנהיג. הוא מעניק לי השראה, ואני צופה בסרטונים עם ביצועיו בכל יום. אני משתפר בזכותו כי אני יודע איך צריך לשחק".
קרבאלי היה אז בן 17, והשאיפות היו גבוהות. המטרה הייתה להגיע לאירופה תוך 5 שנים לכל היותר, וקבוצות כמו יובנטוס ואיינדהובן הוזכרו כיעדים מועדפים. הוא הרגיש על הסוס, כי קבוצת הנוער של סיקלונס אליה השתייך השיגה תוצאות טובות בגביע, כולל ניצחון על הנוער של מיז'ונאריוס. קרבאלי ענד את סרט הקפטן. "נבחרתי למנהיג פה אחד, ואני גאה לייצג את חבריי", הוא העיד – ולאורך הקריירה אכן בולטת הנטיה שלו לקחת אחריות. הקולומביאני החדש של בית"ר לא מתחבא ולא מחפש תירוצים. הבעיה נעוצה לרוב בהיעדר כישרון, ולכן דרכו למעלה הייתה הרבה יותר איטית בהשוואה לחלומותיו.
ב-2019 הצטרף קרבאלי לאינדפנדיינטה מדיין, אבל שותף רק בקבוצות המילואים ולא הצליח לפרוץ לסגל הראשון. לאחר מכן, החל לנדוד בליגות הנמוכות, והגיע ב-2023 לאוניון מגדאלנה בה רשם כישלון משמעותי. בקבוצה המכונה "סערת הבננות", החלו האוהדים לשרוק לו בוז אחרי מספר הופעות בעייתיות, כולל תבוסה 4:0 לאמריקה קאלי, והמאמן נאלץ לספסל אותו במהרה. את אוניון מגדאלנה עזב, אם כך, קרבאלי אחרי ששותף ב-10 משחקים בלבד בכל המסגרות, אך ההרפתקה הבאה במדי לאנרוס היתה מוצלחת יותר, ובתחילת 2024 הוא היה גאה להצטרף לדפורטיבו פאסטו.
בשנה שעברה הוכיח את עצמו הבלם כשחקן משמעותי בהרכב למרות שהמועדון החליף שלושה מאמנים, שותף ב-23 משחקים בהרכב, ואפילו היה חתום על שער ובישול. בתחילת 2025 היו גישושים מסוימים מצד דפורטיבו קאלי, וההצעה המדוברת של טנריפה, אולם המועדון היה נחוש להשאירו. העונה, עם קמילו אז'אלה הצעיר על הקווים, זה הלך פחות טוב. ההערכה המקצועית כלפיו הייתה נמוכה הרבה יותר, ואפילו שער ניצחון שהובקע בנגיחה לרשת פורטאלסה לפני חודש לא שינה את דעתו של הבוס. בשורה התחתונה, הוא בילה על המגרש פחות בהשוואה לדיינר קיניונס, הקיצוני שחתם בתחילת השנה בדפורטיבו פאסטו אחרי שנכשל בהפועל באר שבע ובמכבי פתח תקווה.
בריאן קרבאלי (משמאל) (IMAGO)בכל הקשור למקצוענות, בדפורטיבו פאסטו מעולם לא היו טענות אליו. קרבאלי הוא משקיען, שנחשב לאדם עם נוכחות חיובית בחדר ההלבשה. תוכניותיו הוורודות לא התממשו, והוא לא עמד בלוח הזמנים שהציב לעצמו להגעה לאירופה, אבל החלום נשאר בעינו. הילד שגדל עם סבתא בשכונת מצוקה בקאלי, אחרי שאמו מתה כשהיה בן שלוש ואביו נטש את המשפחה, היה נחוש להתפרנס מכדורגל. כעת, בגיל 26, הוא מקבל הזדמנות לעשות זאת בבית"ר ירושלים, ואפשר להניח כי מחויבותו תהיה גבוהה פי כמה בהשוואה לזו שהפגין קיניונס במסעותיו בליגת העל.
חלוצים זריזים וטכניים יותר יאתגרו אותו, אבל מול רוב שחקני החוד בישראל עשויים הכוח הפיזי והנוכחות העצומה של קרבאלי להספיק. הוא לא רכש מבריק, אולם אם ישתלב בקבוצה במהירות יוכל לתרום ולהתברר כהחתמה טובה במונחי עלות-תועלת.